פסק-דין בתיק ע"א 32573-06-12

1.       ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה ( כב' השופטת הגב' תמר נאות פרי) מתאריך 26.4.2012 בתיק א' 10 - 09 - 7587.

2.       עניינו של פסק הדין, שניתן בבית המשפט קמא, היה בתביעת שיבוב שהגישה המשיבה מס' 1 (להלן - " חברת הפניקס") כנגד המערער והמשיב מס' 5.

          ברקע לתביעת השיבוב עמדה תאונת דרכים, שאירעה בתאריך 28.9.2009. התאונה אירעה לאחר שהמערער, אשר נהג במכונית מסוג "שברולט", יצא מהדרך המובילה לקיבוץ עברון לכביש מס' 4, בכיוון דרום. באותה עת נהג המשיב מס' 5 במונית מכיוון צפון לדרום, ונסע בנתיב הימני מבין שני הנתיבים בכביש. נטען כלפי המערער, כי בעת שהשתלב בכביש מס' 4, דחק את המונית שנסעה בנתיב הימני לעבר מכונית פרטית מסוג BMW שחנתה בצד הכביש. המונית פגעה במכונית החונה, ולמכונית החונה נגרם נזק כבד.

          המכונית החונה הייתה מבוטחת ב"חברת הפניקס", ולאחר ש"חברת הפניקס" שילמה לבעליה את תגמולי הביטוח, הגישה "חברת הפניקס" את תביעת השיבוב.

3.       המערער, שבזמן התאונה נהג במכונית ה"שברולט" השייכת לדודו, סבר כי נהיגתו מבוטחת על פי פוליסה שהפיקה המשיבה מס' 2 (להלן - " חברת שומרה"). ואולם, "חברת שומרה" דחתה את תביעת המערער. על כן, המערער הגיש הודעה לצד שלישי נגדה, וכן הגיש הודעה לצד שלישי כנגד המשיבים 3 ו- 4, הם סוכן הביטוח באמצעותו סודרה פוליסת הביטוח בחברת שומרה, ופקידתו, שטיפלה בסידור הביטוח.

4.       פסק דינו של בית משפט קמא עוסק בשני ראשים עיקריים. הראש האחד עניינו האופן בו אירעה התאונה. הראש השני דן בשאלה, האם נהיגתו של המערער הייתה מבוטחת בביטוח מקיף, על פי פוליסת הביטוח שהפיקה "חברת שומרה".

          ערעורו של המערער מתייחס הן לשאלת האחריות לקרות התאונה והן לשאלת הכיסוי הביטוחי. לטענת המערער, אין הוא אחראי לתאונה, ואף אם היה מקום להטיל עליו את האחריות לתאונה, כי אז נהיגתו הייתה מבוטחת על פי הפוליסה לביטוח מקיף, שהופקה על ידי "חברת שומרה". על כן, לטענת המערער, שגה בית משפט קמא כאשר קבע, שעל המערער לשפות את "חברת הפניקס" בגין תגמולי הביטוח ששולמו על ידה למבוטחה, ודחה את ההודעה לצד שלישי ששלח ל"חברת שומרה" ולמשיבים 3 ו- 4.

5.       ככל שהדברים נוגעים לשאלת האחריות לתאונה, קבע בית משפט קמא, שהמערער היה האחראי לקרות התאונה, וכלשונו של בית משפט קמא (בסעיף 23 לפסק הדין):

" ... מצאתי כי גרסתו של גד (הוא המשיב מס' 5, ונהג המונית המעורבת בתאונה - י"כ) מסתברת יותר מגרסתו של [המערער] במאזן ההסתברויות האזרחי. לטעמי, הוכח ברמת ההוכחה הנדרשת כי [המערער] "הגיח" מקיבוץ עברון, לא המתין כנדרש טרם נכנס לכביש, חלף ביעף על שני הנתיבים שבמסלול בכיוון צפון, חלף על פני הנתיב השמאלי לכיוון דרום, ופגע במונית שהייתה בנתיב הימני - והדף אותה לעבר ה- BMW. לא שוכנעתי לקבל גרסת [המערער] לפיה הוא נסע בנתיב השמאלי כברת דרך, אף אם קצרה, לאחר שיצא מהקיבוץ, אותת ברצונו לעבור לנתיב הימני, החל לעבור לימין "בביטחה" ואז הגיחה המונית במהירות מופרזת ופגעה בו."

6.       קביעותיו של בית משפט קמא בנושא האחריות לתאונה, הן קביעות עובדתיות מובהקות, שנקבעו לאחר שבית משפט קמא שמע את העדים, והעריך את עדותו של המערער לעומת עדותו של המשיב מס' 5 שנהג במונית. בית משפט קמא מצא להעדיף את גרסת המשיב מס' 5, ולא קיבל את גרסתו העובדתית של המערער. בפסק הדין, נימק בית המשפט קמא באופן מפורט הנימוקים שהביאו אותו למסקנתו בשאלת האחריות, ולא מצאתי שיש מקום כלשהו להתערב בהם.

          על כן, הנני דוחה טענותיו של המערער בנוגע לקביעות שהטילו עליו האחריות לתאונה.

7.       ככל שהדברים אמורים בכיסוי הביטוחי, דחה בית משפט קמא את ההודעה לצד שלישי שנשלחה מטעם המערער, וקבע כי נהיגתו של המערער לא הייתה מבוטחת.

          פוליסת הביטוח שהוגשה לבית משפט קמא אכן ציינה כי בעל הפוליסה הוא "מנשרוב מיכאל ו/או רוזן מיכאל", והם דודו של המערער, שרכש את המכונית, והמערער עצמו (ששמו המלא הוא "מנחם מיכאל רוזן"). בפוליסת הביטוח נקבע, כי הכיסוי הביטוחי ניתן לכל נהג ובתנאי שגילו עולה על 24 שנים, והוא בעל ותק בנהיגה של יותר משנה אחת.

          אין חולקים על העובדה, שבשעת התאונה, גילו של המערער היה קטן מ- 24 שנים, ובאותה עת עדיין לא צבר ותק בנהיגה של שנה אחת.

8.       השאלה הראשונה המזדקרת לעין היא השאלה, כיצד הופקה פוליסה ביטוח, לפיה אחד מבעליה של הפוליסה, אינו יכול לנהוג במכונית המבוטחת.

          לכאורה, אין מניעה שאדם, אפילו הוא חסר רישיון נהיגה, ירכוש מכונית פרטית, שתירשם בבעלותו, והוא יבטח אותה בביטוח מקיף מבלי שיוכל לנהוג בה. ואולם, לא זה היה המצב במקרה שלפני. במקרה שלפני, הסבירה המשיבה מס' 4, היא הפקידה שסידרה את הביטוח בסוכנות הביטוח, ששמו של המערער ננקב כאחד מבעלי פוליסת הביטוח, משום שבאותה עת דודו, בעל המכונית, שהה תקופות ארוכות בחו"ל, והמערער שימש למעשה ככתובת לקבלת מסמכים. על כן, שמו של המערער נרשם כבעל הפוליסה מבלי שהיה כזה, ורישומו כאמור נועד אך ורק לצורך מתן כתובת למשלוח מסמכים.

          ואולם, הסבר זה מוטל בספק ניכר, מהטעמים הבאים:

(א)     אם דודו של המערער שוהה בחו"ל תקופות ממושכות, כי אז היה על המשיבים 3 ו- 4 לשאול עצמם, מי ינהג במכונית בעת שהדוד אינו בארץ. עם כל הכבוד להסברים שניתנו, יש מקום להניח, ששמו של המערער נרשם כבעל הפוליסה משום שלהבדיל מדוד, ששהה בחו"ל, הוא שהה בארץ, והמכונית הייתה בשליטתו.

(ב)      לבית המשפט קמא הוגש "טופס סיכום עסקה", שנעשה במשרד סוכן הביטוח, ולא מצאתי בטופס זה שהמערער אינו אלא בעל הכתובת למשלוח מסמכים. ב"טופס סיכום העסקה", אליו עוד אשוב להלן, נרשם כי "הלקוח" הוא "/או רוזן מיכאל מאנשרוב מיכאל ו". לאחר פענוח טעויות הדפוס, נראה שהכוונה היא, שהלקוח הוא המערער ("רוזן מיכאל") ו/או דודו ("מיכאל מנשרוב").